יום שישי, 16 במרץ 2012

Copyright Mathematics

Thanks to Boing Boing, I've had the pleasure of hearing Rob Reid's TED-talk about ©opyrightMaths, and learn more about this mysterious and complicated science behind the claims Media content industry representatives raise when they argue in favor of laws such as PIPA, SOPA and their likes. Worth taking a look.

יום ראשון, 11 במרץ 2012

Art vs. Technology

When one talks about the development of Intellectual Property rights  in the music and movies industries, one hears the claim that new technology is threatening the livelihood of the artists and the profitability of the industry. 

Leaving the question of my personal opinion in the matter out of this post (though regular readers of the blog have probably developed a suspicion), 



a wonderful article at the Smithsonian Magazine telling of the battle music players waged against the introduction of recorded music into cinema halls back in the 1930s, seems like an excellent case to relate to, while arguing. 

[due credit: I first heard of this article on Techdirt]

  

Frictionless Sharing and the Right to Privacy

יום שני, 5 במרץ 2012

מראשית השבוע: מיזם מצלמות המהירות מתחיל לעבוד על-אמת

דה-מארקר דיווח שמראשית השבוע הזה התחילה משטרת ישראל לשלוח דוחו"ת-אמת בעזרת מצלמות המהירות החדשות.

הדיווח הזה העלה כמה הרהורים, נוגים יותר ונוגים פחות -
  • סוף סוף אישור רשמי למה שכל נהג בישראל יודע: המהירות הממוצעת בישראל היא לא המהירות הנקובה בשלטים. כאמור בדיווח: "יותר מ-100 אלף נהגים שעברו על המהירות. 11% מהם נסעו במהירויות של 110 עד 140 קמ"ש בכביש של 90 קמ"ש".
  • המשטרה מתחייבת לא להעמיד לדין נהגים שעוברים עד 5 קמ"ש את המהירות המותרת (כנראה כי רבים מדי עושים זאת). אם-כן, האם זה צודק להתייחס למי שנסע במהירות 110 קמ"ש בכביש של 90 קמ"ש כאל מי שחרג ב-20 קמ"ש ? אולי מן הצדק לראות אותו כמי שחרג רק ב-15 קמ"ש, בהתחשב במהירות הנורמטיבית בכביש ? 
  • המבקרים על מיזמי המצלמות מתעלמים מכך שכולנו יודעים שהתנהגותנו משתנה אם מביטים בנו. בנוגע לכביש, אין ראיה טובה מזו המוכרת לנהג הישראלי - השינוי בהתנהגות הנוסעים לפניך כשהם מגלים באופק ניידת משטרה בצד הדרך. אבל נדמה שעיקר כוחו של המיזם הזה במיידיותה של התגובה. מי שיקבל ימים ספורים אחרי שעבר על החוק דו"ח (מלווה בתמונות ברורות שמקשות מאוד על הכחשת העבירה) ייאלץ לשקול היטב את התנהלותו. מיכון אפקטיבי של האכיפה הוא הבטחה גדולה של מהפכת-המידע שטרם מומשה. אולי המיזם הזה מהווה סנונית אפקטיבית ראשונה.
  • בצד המחשבה החיובית האחרונה, קשה שלא להתנער מהעובדה המרה ששוב האכיפה מתמקדת במהירות. בעידן האלגוריתמים המתוחכמים לניתוח תמונות אפשר היה לצפות לאכיפה כנגד עבריינות הנהיגה הבריונית. אחד המבחנים של המיזם הזה תהיה השאלה כמה זמן יידרש למימוש ההבטחה לשילוב אכיפה כנגד עקיפה בשוליים, עבירה שכנראה קל יחסית לזהות באמצעות המצלמות. אבל גם אם ההבטחה הזו תמומש, עדיין תיוותר השאלה הגדולה: מדוע מצלמה שיודעת לזהות רכב שעובר על המהירות ולצלמו, לא יודעת לזהות שני רכבים שקרובים מדי זה לזה, כי האחד חותך את השני או נמנע משמירת מרחק ? 


יום חמישי, 1 במרץ 2012

הערונת על הורדת מס קטנטונת

הפסטיבל סביב עליית מחירי-הדלק הוא המשך של ההתנהלות הממשלתית התזזיתית בנושא מאז מחאת-הקיץ, והוא מבורך ככל שהוא מאפשר לנו להיות מודעים יותר לרווחתו של האזרח הישראלי. אבל הפסטיבל הזה גם מצביע על בעיה בסיסית במדיניות הכלכלית של מדינת ישראל.

העובדה שהמיסים העקיפים מהווים כחצי מכלל ההכנסות ממס של מדינת ישראל גורמת לכך שדיונים על מיסוי הדלק הופכים לדיונים על איזון התקציב.

התוצאה הכלכלית של מבנה התקציב הישראלי היא שלילית, כי בעוד שהמס על הדלק הוא אולי אחד המיסים שהכי קל להעלות, העלאתו מביאה לייקור הדלק - סחורה שמחיריה משפיעים מאוד על כלל הפעילות במשק, והתוצאה - ממשלה שגורסת שמדיניותה הכלכלית נועדה לעודד צמיחה, נמצאת משפיעה על מחירי מרכיב חיוני בייצור, באופן שמדכא צמיחה.

יתרה מכך, ההתייחסות לאיזון תקציב המדינה מביאה להזנחתה של אחת המטרות החשובות של הבלו על הדלק - כלי-עזר ליציבות מחירים, יציבות שעל חיוניותה לכלכלה צומחת אין צורך להכביר מילים. לכאורה, היינו אמורים לראות מנגנון טייס אוטומטי שמפחית או מעלה את גובה המס על הדלק, בהתאם לעלות.

במקום זאת, ההחלטות על היקף המיסוי מתקבלות משיקולים תקציביים בלבד, כשההשלכות על כלכלת המשק שליליות, ועיקר הדיון הציבורי מתמקד בשוליים, דוגמת ההנחה האחרונה בהיקף 10 אגורות לליטר בנזין שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסכים לתת לאזרחי ישראל.

הפתרון למצב הזה הוא פשוט, כל זמן שהמחשבה איננה לכודה בפרדיגמה נאו-ליברלית: העלאת מס-הכנסה בשיעור מקביל להורדת המסים העקיפים על הדלק. כשמביטים על נטל המס וחלוקתו, האפקט שלו יהיה חיובי לכל המעורבים - העלאת שיעור המס על העשירונים הגבוהים תשוכך באמצעות ירידת מחירי הדלק; לעשירונים הנמוכים ירווח; והעיקר - כלל הפעילות הכלכלית במשק המקומי לא תסבול, בתקופה של התחשרות ענני-סערה מעל הכלכלה העולמית