יום רביעי, 29 בפברואר 2012

השאלה היא - האם מותר לשירות התעסוקה לא לפרסם הנתונים על דורשי העבודה במשק ?

חבר הפנה אותי לפרסום באתר חדשות מחלקה ראשונה על סקופ מסקרן (במקור של רועי כץ במהדורת "מבט"): בחודש ינואר האחרון חל גידול של 0.4% במספר דורשי העבודה במשק. אבל לא שמענו על המגמה הזו בנתוני האבטלה, מאחר ושירות התעסוקה החליט "שלא לפרסם את הנתונים, וגנז אותם". על פי הכתבה, "גורם בכיר בשירות התעסוקה אמר לערוץ 1: 'לא פרסמנו את הנתונים, כי זה מסוכן להסיק מחודש אחד בלבד. צריכים להיות זהירים. הגידול לא בהכרח מבטא מגמה, לא רצינו להכניס את המשק לפאניקה'. " 

בהתחשב בכך שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, דווקא הרשה לעצמו לא מזמן לחזות עליה באבטלה ב-2012, קשה להבין מדוע דווקא בשירות התעסוקה חששו כל-כך מהשלכות הדיווח על המשק. מה שמוזר היה יותר בעיניו של השואל, הוא מה מקור הסמכות להחליט אם לפרסם או שלא לפרסם. 

פעולתו של שירות התעסוקה מוסדרת בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. החוק קובע בסעיף 2, העוסק בתחום פעולתו של השירות: 
"שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל המגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה והפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע. כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה."
בחיפוש הקצר שהקדשתי לטובת החבר, לא מצאתי קביעה בחוק המחייבת את השירות לפרסם את הידיעות על המצב בשוק העבודה (בניגוד, כמובן, לחובות המוטלות עליו על פי חוק חופש המידע למסור מידע על פי בקשה או בדו"ח שנתי). עם זאת, עיון בדיווחי העבר של השירות לימד אותי שהשירות איננו נוהג לפרסם ידיעות על המצב בשוק העבודה מדי חודש בחודשו. במסגרת השנים 2006 - 2011, שנתוניהן מדווחים באתר השירות, היו כמה וכמה מקרים שבהן נתוני חודשים מסויימים לא דווחו: 2008, 2010 ו-2011. 

כך שנראה שמדובר כאן בעוד אחד מאותם סקופים, שהם יותר ברווז עיתונאי מאשר ידיעה עם בשר. עם זאת, לדעתי  עדיף היה לו הבכיר היה מנמק בלשון דווקנית העוסקת במתודולוגיה של הסקת-מסקנות, שעיקר תכליתה הנמקת הצורך באיסוף עוד מידע למען גיבוש הידיעה, ולא היה עושה שימוש בהנמקתו בסוגיות היורדות למצבו הפסיכולוגי של המשק, שהן, עד כמה שהבנתי את חוק שירות התעסוקה מגעת, מחוץ לסמכותו של שירות התעסוקה, ולכן אינן בגדר שיקול דעתו. 


יום חמישי, 9 בפברואר 2012

הצצה למסמכי ההנפקה הראשונית לציבור של פייסבוק

ככל שתהליך ההנפקה הראשונית לציבור ( IPO - initial public offering ) של פייסבוק (הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם), הולך ומתקדם לו, כך הולכים ונוספים מסמכים לאתר ה-SEC (רשות ניירות הערך של ארה"ב) המספרים על התאגיד המוזר והמעניין הזה. שווה מבט לכל מי שמתעניין.

מאחר ומשום מה דווקא בקרב המתענייניים בסוגיות פיננסיות והשקעות פיננסיות אנשים נוטים לפזיזות רבה יותר, אזכיר שהנוסח המחייב שאפשר וראוי להסתמך עליו הוא כמובן המסמכים המקוריים באתר ה-SEC, ולא ההערות שלי להלן.

בריכוז המסמכים שהגישה פייסבוק במסגרת התהליך אפשר למצוא מסמכים מעניינים לרוב, כגון חוזה העבודה של היזם והמנכ"ל מארק צוקרברג (משכורת בסיס של חצי מיליון דולר בשנה ו- 21 ימי חופשה), תקנון החברה, מסמכים בדבר היחסים המיוחדים בין פייסבוק וזינגה (1, 2), וכמובן את המסמך שזוכה לעיקר תשומת הלב הראשונית בתהליכים כגון אלה: הצהרת הרישום (Form S-1:Registration Statement), המביאה עמה, בין היתר, מכתב של היזם מארק צוקרברג המבטא את "רוח פייסבוק", ואת הקטע הפופולרי אצל רוב המציצים - הפרוספקטוס הכלכלי של פייסבוק הנושא בחובו נתונים מעניינים שונים ומשונים, וביניהם:
  •  845,000,000 משתמשים היו פעילים בדצמבר 2011, מתוכם כמחצית גלשו דרך מכשירים ניידים; 
  • 483,000,000 משתמשים פעילים מדי יום במהלך אותו חודש; 
  • מספר מערכות-היחסים (ה"חברויות") ברשת עבר את ה100,000,000,000; 
  • המשתמשים הפיקו בממוצע מדי יום 2,700,000,000 הערות והבעות-עניין (comments & likes);
  • עיקר ההכנסות של פייסבוק הן מפרסום, אבל בעוד הפרסום היווה 98% מההכנסות ב-2009, הוא מהווה 85% מההכנסות ב-2011, כך שנראה כי מקורות הכנסה אחרים (דוגמת מערכת היחסים עם זינגה) גדלים;
  • פייסבוק רווחית: 1 מיליארד דולר מהכנסה של 3.7 מיליארד דולר, והיא מרוויחה יותר משנה לשנה.
יש שם כמובן עוד הרבה מה לקרוא, למי שמתעניין.

אם כבר מדברים על IPO, חשוב לזכור ולהזכיר את אחד החלקים החשובים של מסמך רישום מהסוג הזה -  סקירת גורמי הסיכון (risk factors) ואי-הוודאויות של העסק, הענף וההנפקה
. בין הסוגיות המוזכרות שמשכו את עיניי -
  • מעבר של משתמשים לשימוש בפייסבוק באמצעות מכשירים ניידים, בהם פייסבוק כרגע לא מציגה פרסומות, ולא במחשבים האישיים (בהם היא כן מציגה פרסומות) עלול להשפיע לשלילה על הביצועים העסקיים; היקף הגידול והשימוש בפייסבוק במכשירים ניידים תלוי בפעילות במערכות הפעלה ניידות, רשתות וסטנדרטים שאינם בשליטתה של פייסבוק; 
  • בין המתחרים בפייסבוק יש כאלה שיש להם יתרון במשאבים ועמדות-הובלה בשווקים מסויימים שאין לה; הבולטים שבמתחרים המוזכרים הם גוגל ומיקרוסופט
  • המאמצים להמשך הפיתוח של פייסבוק, נשענים על פעילותם של צדדים שלישיים המפתחים אפליקציות; פעילות הפיתוח הזו חיונית להמשך העניין של משתמשים והשגשוג של הרשת החברתית, אך עלולה להביא לכך שמשתמשים יעברו מפייסבוק לאתרים של המפתחים; 
  • תרבות-הניהול של פייסבוק שמה דגש על חדשנות  ומתעדפת את פעילות המשתמשים על פני התוצאות הפיננסיות של הטווח הקצר; 
  • הביצועים הפיננסיים של פייסבוק צפויים להשתנות משמעותית בין רבעונים ולהפוך אותם קשים לתחזית. הקושי לחזות נובע גם מכך פייסבוק פועלת בהיקף הנוכחי זמן מוגבל בלבד וקשה להסיק מכך מסקנות; 
  • היחסים המיוחדים של פייסבוק עם זינגה תורמים כ-12% מההכנסות של פייסבוק (בעיקר עמלות סליקת התשלומים עבור הסחורות הוירטואליות של זינגה, פרסומות שזינגה רכשה ופרסומות בעמודי האפליקציות של זינגה). שינויים בהיקפי השימוש במשחקים של זינגה או מעבר של זינגה לפלטפורמות חברתיות מתחרות עלולים להשפיע משמעותית על התוצאות הפיננסיות; 
  • הענף כפוף לחקיקה אמריקאית וזרה בנוגע לפרטיות, הגנת מידע ונושאים אחרים, שצפויה להשתנות עם הזמן, ושעלולה להשפיע מהותית על דרכי ההתנהלות של הרשת החברתית ורווחיות החברה. החברה כפופה לחקירות רגולטוריות שונות וצפויה להמשיך ולעבור חקירות שכאלה בעתיד, שעלולות להביא לעלויות ניכרות, שינויים בפרקטיקות של העסק ולהשפיע על רווחיותו; 
  • פייסבוק היא צד כיום וצפויה להיות גם בעתיד צד לתביעות בנוגע להפרת פטנטים, הפרת זכויות קנין רוחני ונזיקין, לרבות תביעות ייצוגיות. כל אלה, מטבעם, הם הליכים משפטיים יקרים, ואם יסתיימו באופן שאיננו לטובת החברה הם עלולים להשפיע שלא לטובה על העסק וביצועיו הפיננסיים; 
  • למייסד מארק, צוקרברג, יש שליטה על החלטות מפתח בשל השליטה שלו על רוב מניות ההצבעה. כתוצאה הוא יכול לקבוע את התוצאה בנושאים המחייבים את הכרעת בעלי-המניות ובהם מינוי דירקטורים, מיזוג ומכירת נכסים. זאת בנוסף לשליטתו הניהולית בתפקידו כמנכ"ל (CEO);   פייסבוק בחרה לפעול בתורת מה שנקרא “controlled company” כדי להיות פטורה מחלק מכללי הממשל התאגידי לחברות ציבוריות;  
  • ב-2011 פייסבוק החלה להקים מרכזי-מיחשוב (data centers) משלה. כוונת החברה היא להגדיל את היקף התשתיות שבבעלותה ובהפעלתה שלה. מדובר בתחום מורכב שלפייסבוק יש בו, כרגע, נסיון מוגבל; 
  • היה ויתגלו באגים בתוכנה של פייסבוק התוצאות עלולות לכלול אובדן משתמשים, פגיעה במוניטין, אובדן הכנסה, אחריות בנזיקין, ולכל אלה כמובן פוטנציאל להשפעות משמעותיות על התוצאות העסקיות; 
  • החשש מהצלחת-יתר: האפשרות שפייסבוק לא תצליח לנהל היטב את גדילתה. בין 31/12/2010 ל-31/12/2011 פייסבוק גדלה מ-2,127 עובדים ל-3,200 עובדים. הצפי הוא להמשך גדילת התאגיד בעתיד הנראה לעין. המורכבות של הפעילות בגודל מגבירה הסיכון להתנהלות לא-יעילה; 
  • קצב הגידול של מספר המשתמשים וקצב הגידול של ההכנסות צפויים לרדת עם הזמן; התפתחויות כאלה עלולות להשפיע על תפישת שוק ההון והמשקיעים את שווי החברה ואת שווי מניותיה; 
  • כשתקופות הגבלת סחירות של מניות בבעלות פרטית יסתיימו,  ייתכן ומקבצים משמעותיים של המניות יימכו לשוק; מכירות משמעותיות מהסוג הזה, מטבען, עלולות להביא לירידה בערך המניה; 
  • כל מי שירכוש  Class A common stock ב-IPO, צפוי לעבור דילול (dilution) משמעותי. 
  • אין לפייסבוק כוונה לחלק דיבידנדים בעתיד הנראה לעין. 
לטעמי שווה מבט. מדובר בשלב חשוב בהתפתחות של תאגיד שהביא לעולם שלנו את אחת התופעות החברתיות החשובות של הדור הזה, ובהזדמנות להחשף לנתונים שעד היום לא היו ברשות הציבור. אני שב ומזכיר - אל תסתמכו על מה שכתוב בפוסט הזה, אלא קראו בעצמכם את המקור