יום שלישי, 10 באוגוסט 2010

הסבלנות משתלמת. סוף סוף הוגשה תביעה על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה תביעה על אפליית נשים

דיווח בפורטל זכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט ועסקים : נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הגישה תביעה נגד עיריית ירושלים בגין הפליה בשכר נגד עובדות עירייה. על פי כתב-התביעה, פקידות המבצעות אותה עבודה כמו פקידים העובדים באותה מחלקה,  מקבלות שכר שהוא משמעותית נמוך יותר.... חשוב לקרוא את כתב התביעה, המלמד הן על הקושי הרב בו נתקלת הנציבות באכיפת השוויון בעבודה, והן על המציאות המגדרית בגוף ציבורי בישראל. לא שלא ידענו, אבל בוודאי תסכימו איתי שיש הבדל מהותי בין הידיעה הכללית, זו שאיננה-מבוססת, לידיעה המעוגנת בעובדות המרות.

יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

עדכון: הוגש ערעור לעליון כנגד עונש המאסר בגין אונס במרמה בשל קיום יחסי מין בהסכמה תוך התחזות לרווק יהודי

לא מזמן שיתפתי בפרשה במסגרתה הורשע אדם באונס במרמה,  שכן, למרות היותו נשוי וערבי, הוא הציג עצמו כרווק וכיהודי. שמחתי להתעדכן שאכן הוגש ערעור לעליון. כנראה שבגלל שההרשעה היתה בעסקת טיעון, הערעור הוא רק על העונש, ולא על עצם ההרשעה. הערעור הוא מסמך מרתק לקריאה, הן בהיבטיו המשפטיים והן בהיבטיו הסוציולוגיים.
בקריאתי הופתעתי לגלות שההלכה עליה התבסס בית-המשפט בעניין קאשור  נקבעה לא מזמן, בעניין סלימאן נ' מדינת ישראל. עניין סלימאן אותו מקרה זכור לרע, בו פנה אדם לנשים ברחוב, התחזה כבכיר במשרד השיכון, בירר שהן זקוקות לסיוע המשרד בשיכון, ופיתה/אילץ אותן לקיים עמו יחסים בהבטחה לסיוע בשיכון. ההלכה הנגזרת מעניין סלימאן, מקרה מעניין כשלעצמו, שמלמד על הבירוקרטיה והחברה הישראלית לא פחות מכפי שהוא מלמד על המשפט הישראלי, היא דוגמא מצויינת לכלל הבריטי הישן  "hard cases make bad law", ובעברית - ממקרים קשים לפסיקה, יוצרים משפט רע. כל שנותר לנו הוא לקוות שבסיבוב הזה המשפט הפסוק בארצנו יהפוך טוב יותר.

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

regulations.gov בארה"ב. ומתי אצלנו ?

מדברים על חקיקה, במקרה הצצתי היום בregulations.gov האמריקאי. האתר נועד לסייע על הקשר של הציבור עם הסוכנויות העוסקות ברגולציה (המקבילה לחקיקת המשנה שלנו), מתוך הנחה שצריך לוודא שהציבור מעורב גם בחקיקת-המשנה, ולא בחקיקה הראשית (כמובן באמצעות נציגיו). הפרוייקט הזה של דמוקרטיה ישירה הוא דוגמא נהדרת לדרך שבה האינטרנט בהחלט מאפשרת לציבור לרכוש בקיאות, ולהשמיע את קולו. הוידאו הבא מסביר בתמצית את הסיפור. מה אפשר לעשות חוץ מלהביט בקנאה, ולקוות "בקרוב אצלנו" ?

a tale about Trademarks and public relations startegy: how Microsoft secured the name for Kinect, but in secret

An interesting tale from Joystiq.com, titled:
  "The 'Kinect' story, a case study in international trademark trickery", is worth reading, for anyone who finds Intellectual Property issues interesting, and wants to know how Microsoft was able to secure the Kinect trademark, without letting everyone know in advance, how this fun-looking device is about to be called... for those who want the bottom line, the trick is simple: an "Intent to use" filing, in a treaty country with a difficult to navigate registry system...

יום רביעי, 4 באוגוסט 2010

נייר עמדה שחשוב שכל אזרח יכיר: חסמים ופגמים בעתירות אסירים ובגישת אסירים לערכאות

ארגון עדאללה והקליניקה לזכויות ושיקום אסירים באוניברסיטת חיפה הגישו נייר עמדה המפרט "שורה של פגמים וחסמים דיוניים הפוגעים בגישתם של האסירים לערכאות, בכבודם ובזכותם להליך פומבי והוגן" לוועדה שמינתה נשיאת בית-המשפט העליון, לבחינת המתכונת הראויה לעתירות של אסירים.

הבעיות הנסקרות בנייר העמדה - דיונים מתנהלים בתוך בתי-הכלא, על כל המשתמע מכך; אי קבלת כתבי תשובה מבעוד מועד וזמן סביר טרם הדיון; הפרקליטות אינה טורחת לקבל תגובת האסירים לבקשות ביניים המוגשות במסגרת הליכי עתירות אסירים לרבות הליכי רשות ערעור בפני בית המשפט העליון; אי עקביות בסיווג עתירת האסיר כעתירה מנהלית על המשתמע מכך (למשל- בנוגע לשימוש בראיות חסויות, שהוא בעל משמעות רבה בדיונים בענייניהם של אסירים); איסור הגשת עתירות אסירים קבוצתיות; העברת עתירות אסירים בין בתי-המשפט השונים כמה פעמים, ללא מתן אפשרות לאסיר להגיב על ההעברה, גם כאשר ההעברה הופכת את העתירה ללא-רלוונטית (ועם השלכות בירוקרטיות שליליות לגבי יחסי האסיר עם שב"ס); הגבלות על אפשרות ההשגה של האסירים על ההחלטות בעניינים לפני ביהמ"ש העליון שיש ספק בנוגע לחוקיותן; תנאי הסעה קשים ברכבי שב"ס, המביאים אסירים לוותר על הגשת עתירות, ניהול הליכים משפטיים ואף קבלת טיפול רפואי.

במדינה שבה לפני מספר שנים היה צורך בהחלטה של בג"ץ, כדי שהמדינה תהא חייבת לספק לכל אסיר מיטה,  חשוב שזכויות האסירים יהיו על סדר-היום של החברה בכל עת. חשוב להכיר. אסור להתעלם.

מאמר מעניין אך בעייתי - "‫משבר ההטרוסקסואליות:‬הבניית זהויות מיניות בדיני לשון הרע"

מאמר חדש ומעניין אך בעייתי מאת הדי ויטרבו - "‫משבר ההטרוסקסואליות:‬הבניית זהויות מיניות בדיני לשון הרע" (התפרסם בעיוני משפט), טוען שהשיח המשפטי בתביעות לשון-הרע בגין הצגת נטייתו המינית ההומוסקסואלית של אדם בציבור, עוסק, לטענת המאמר בנסיון "לערער את יציבותה המושגית והנורמטיבית של‬ ‫ההטרוסקסואליות, ולפיכך הוא גורר גינויים משפטיים חריפים. התגובה המשפטית על‬ ‫תיוג זה היא ניסיון להבנות (מחדש) את ההטרוסקסואליות כזהות ברורה ויציבה, כבררת–‬‫מחדל תקנית ורצויה, ולהבדיל אותה מההומוסקסואליות, המזוהה עם בושה, השפלה,‬ ‫סכנה והסתרה.‬"
אני סבור שהמאמר בהחלט חשוב לקריאה, גם בגלל המבט המעניין על דיני לשון-הרע, ובעיקר בגלל שכל עיסוק בנושאים שהם בחזית של המאבק על זכויות-אדם בחברה שלנו מקדם את המאבק הזה, ולו בכל הנוגע לקידום התודעה של חברי-החברה. עם זאת, לדעתי נפלה טעות יסודית בגישה של הכותב, שמתעלם מנקודה חשובה ובסיסית: את התגובה המשפטית על התיוג יוזמים לא רק הטרוסקסואלים, אלא גם הומוסקסואלים. אנשים מסויימים בוחרים "להישאר בארון", וזו זכותם. בחברה שהרוב בה איננו הומוסקסואלי (ושאלת שיעור ההומוסקסואלים באוכלוסיה היא שאלה שכנראה עוד יידרשו שנים עד שתהיה לה תשובה ראויה), ושיש בה תופעות עצובות ומזעזעות של חוסר-סבלנות קיצוני ואלים כלפי השונה, האחר, על לא עוול בכפו, הזיהוי כהומוסקסואל אכן עלול להביא עמו השפלה, בושה  ואף סכנה. הטרוסקסואליות איננה בהכרח ברירת-מחדל תקנית ורצויה, אבל היא בהחלט מהווה מסתור יעיל מאוד למי שעלול למצוא עצמו נרדף ופגוע בגין הוצאתו-שלא-מרצונו,  תהא אמיתית או תהא שקרית,  מן הארון. לכן הביקורת הזו על בית-המשפט, המגן על המבקשים להסתתר בארון, כאילו הוא עוסק בהגנה על ההטרוסקסואליות, איננה הוגנת ואיננה נכונה. למרות זאת, המאמר בהחלט שווה קריאה.



יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

איזור פיתוח חופשי מפטנטים ?

כתבה מעניינת מצביעה על היתרון האפשרי בפיתוח במדינות מתפתחות, בהן נרשמו ואושרו מעט מאוד פטנטים. שווה לקרוא. גם אם יש לי ספקות בדבר ההצהרות שבכתבה, שלדעתי מחייבות בדיקה נוספת, אין ספק שעצם הפער הברור בפטנטים שהתבקשו במדינות המתפתחות כמו ברזיל, סין, רוסיה והודו, לעומת מדינות מפותחות באירופה וארה"ב, מעיד על ההבדל בין פטנטים שמייצגים התקדמות המצאתית אמיתית, כפי שהתכוונו אליה, פעם-פעם, כשדיני הפטנטים היו תמימים, לבין פטנטים שנרשמים משיקולים של תחרות עם חברות-חוקרות אחרות, כדי לאפשר מאזן אימה של פטנטים, והסכמים של שימוש הדדי ללא חיוב....

דיווח עבירות תנועה על ידי העלאת תמונה לאינטרנט: בינתיים רק בדלהי

פרוייקט קשר עם הקהילה של משטרת התנועה של דלהי, התפתח למיזם שמאפשר לדווח על עבירות-תנועה באמצעות העלאת תמונות של האירוע לפייסבוק. האם גל-העתיד של אכיפת החוק כבר הגיע ?